מתי מותר לערוך חתונות בספירת העומר?

תשובה:

נוהגים שלא להתחתן בימי ספירת העומר, כאבלות על פטירתם של תלמידי רבי עקיבא שהיתה בתקופה זו, אולם ישנם ימים בימי הספירה בהם ניתן לקבוע חתונה:

ל"ג בעומר – ביום זה פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות[1], ולכן ניתן להתחתן ביום ל"ג בעומר עצמו[2], כאשר המנהג לערוך את החופה ביום בריקודים ומחולות וכלי זמר, ולהמשיכה גם במוצאי ל"ג בעומר[3]. בליל ל"ג בעומר יש מחלוקת אם מותר להתחתן, ולכן לכתחילה אין לקבוע חתונות למועד זה, ובשעת דחק - לשאול רב מורה הוראה[4].

בשלשת ימי הגבלה – למרות שבעבר הורה הרבי[5] שלא להתחתן בימים אלו, אך מאוחר יותר התיר זאת[6].

[1] ראה ט"ז סי' תצג סק"ב. שו"ע אדה"ז שם ס"ה. [2] לבוש שם ס"ב. שו"ע אדה"ז שם. [3] ראה נטעי גבריאל פמ"ח סי"ט וש"נ. שיעורי הלכה למעשה, קה"ת תשע"ד, ח"א סי' סה אות ב. ובפשטות ממשיכים את שמחת החתונה עם ריקודים וכלי זמר גם במוצאי ל"ג בעומר. וכך המנהג בכפר חב"ד כל השנים. מאידך הרב יהודה לייב גרונר שי' מספר שפעם במוצאי ל"ג בעומר שלח אותו כ"ק אדמו"ר לאולם החתונות, להורות שיפסיקו את התזמורת ויוכלו להמשיך בריקודין ומחולות. [4] בשו"ע אדה"ז שם לא הכריע בזה, ובתחילה הורה כ"ק אדמו"ר להימנע מכך – ראה אגרות קודש ח"ח ע' שיח. שלחן מנחם ח"ג סי' רס. במקום אחר אמנם נראה שניתן לישא אשה בליל ל"ג בעומר - שיחת ל"ג בעומר תשל"ז (שיחות קודש תשל"ז ח"א ע' 703) לפי הכרעת אדה"ז בסידורו (קודם למנצח יענך) שאין אומרים תחנון במנחה של ערב ל"ג בעומר וה"ה לשאר עניני שמחה. אולם בשיחת ש"פ בחוקותי, ערב ל"ג בעומר תשד"מ (תורת מנחם תשד"מ ח"ג ע' 1713) חילק כ"ק אדמו"ר בענייני השמחה בערב ל"ג בעומר, ואמר בפירוש שישנם עניינים המתחילים רק למחרת ביום, והיא לכאורה משנה אחרונה בזה. והארכתי בזה במק"א. ואכ"מ. [5] אגרות קודש שם. [6] ראה שיעורי הלכה למעשה, קה"ת תשע"ד, ח"א סו"ס סה.