האם תרופות הם חמץ?

תשובה:

החמץ האסור מהתורה הוא רק חמץ 'גמור', שתהליך החימוץ שלו הסתיים והוא ראוי לאכילה. אבל אם התחילה בו פעולת חימוץ ולא הסתיימה ומלכתחילה לא היה ראוי לאכילה אלא בשעת הדחק, נקרא בשם 'חמץ נוקשה' ואינו נחשב לחמץ מן התורה, אלא מדברי חכמים[1].

לפיכך, תרופות המורכבות מעמילן חיטה או שאר דגנים היה לנו לאוסרם לחולים שאינם מסוכנים - מדין 'חמץ נוקשה'. אולם בימינו התרופה אינה מבוססת רק על החמץ ויש בה גם סמי מרפא שונים שאינם ראויים לאכילה כלל וניתן להקל בזה מן הדין, שאף שהאדם מכניסם לפיו אינו מחשיבם כמאכל אלא מעוניין יותר בסמי המרפא.

אך עם זאת נהוג להחמיר (שלא במצב סכנה, כמובן) למצוא תחליפים שאין בהם חמץ כלל, וכיום ישנם רשימות מסודרות של תרופות הכשרות לפסח מטעם וועדי הכשרות השונים. כשאין בנמצא תחליף לתרופה - יש להיוועץ ברב[2].

לרשימת התרופות הכשרות, באדיבות שירותי בריאות כללית:

https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/kosher_medicines.aspx

[1] ראה שו"ע אדה"ז סי' תמב ס"כ. [2] ראה בכ"ז פסקי תשובות סי' תמב אות ה. וש"נ.