האם ניתן למכור חמץ של אדם ללא ידיעתו?

תשובה:

מי שמכל סיבה שהיא אינו יכול לבוא אל הרב ולחתום על שטר מכירת חמץ, יכול הוא למנות שליח שיעשה זאת, והשליח יציין את שם המשלח ואת פרטיו והמקום בו נמצא חמצו, ומה טוב שהמוכר ימלא בעצמו את הטופס וישלח אותו לרב באמצעות השליח. כמו-כן, אשתו יכולה למכור עבורו את החמץ, כיון שהוא גם שייך לה, וודאי שיכולה לשמש כשליחה של בעלה למכירה. בלית ברירה יכול גם לטלפן אל הרב ולמנותו לשליח, וניתן לעשות זאת גם באמצעות פקס או מסרון[1].

לדעת רבים מהפוסקים, בלית ברירה ניתן אף למכור חמצו של אדם אחר ללא ידיעתו, מאחר שזכות היא לו שלא יהיה חמץ ברשותו בפסח, ומסתמכים בזה על הכלל ש'זכין לאדם שלא בפניו'[2], אך מן הראוי ליידע את בעל החמץ בכך קודם זמן ביעור חמץ[3].

ראוי לזכות יהודים רבים ככל הניתן במכירת חמץ ולהצילם מאיסור חמץ, זאת גם אם ידוע שיאכלו מהחמץ בפסח, שכן אז החמץ כבר שייך לגוי ואף שהיהודי לקח מחמצו של הגוי לפחות לא עבר על איסור שהיית החמץ בביתו[4].

[1] ראה בכ"ז סידור פסח כהלכתו פי"א סעיפים ט-י. [2] שם ס"כ. וראה גם פסקי תשובות סי' תמח אות כא ובהמצויין שם. [3] שואלין ודורשין (הל' פסח ממו"ר הגה"ח הרב מרדכי שמואל אשכנזי ע"ה, כפר חב"ד תשע"ד) ע' 8. [4] שלחן מנחם ח"ב ע' רצב.