האם צריך שופר ישר או כפוף? האם יש בעיה הלכתית ב'עיצוב' השופר? האם השופר צריך להיות מוטה לימין? ממה צריך להיזהר בקניית שופר? איך היו נראים השופרות של רבותינו נשיאנו? * המדריך לקניית שופר מהודר
כפוף או מסולסל
שאלה: האם יש הידור בשופר מסולסל?
תשובה: יש להקפיד שהשופר יהיה כפוף, ושתהא הכפיפה כלפי מעלה, ולאו דוקא בעל קימור וסלסול רב.
השופרות, ברובם המכריע, עשויים מקרן של איל, והגם שמותר להשתמש גם בשופר העשוי מקרן של בהמות אחרות, יש עדיפות לקרן האיל בשל הקשר לאיל שנעקד במקום יצחק[1]. אכן, יש מסורות – כמו של יהודי תימן – הבוחרות להשתמש בקרן הקודו, שהוא סוג של אנטילופה המצוי בעיקר במזרח ודרום אפריקה, וממנו מופקים שופרות ארוכים ומפותלים במיוחד.
למעשה, לוקחים שופר כפוף, ושכפיפתו כלפי מעלה (כדלהלן), אך לאו דוקא בעל קימור וסלסול, וכך היו גם שופרותיהם של רבותינו נשיאנו (ראה להלן).
השופרות כולם בעלי צורה מפותלת כזו או אחרת ונזקקים להתערבות אנושית על מנת להפיק מהם שופרות ראויים למצוה, וגם בזה ישנם ההופכים קרן ישרה לכפופה ויש המיישרים קרן כפופה. אכן אין בעיה הלכתית בשינוי צורת השופר, אם כי יש מעלה – ולכמה דעות אף חיוב[2] – שהשופר יהיה כפוף, שתהא דעתו של אדם כפופה ביום זה כלפי קונו[3].
חשיבות הימין בשופר
שאלה: האם יש ענין שכפיפת השופר תהיה לימין?
תשובה: מובא בהלכה שבאם אפשר, יש לתקוע בשופר בצד ימין של הפה וכן להופכו כלפי מעלה, אך אין צורך להקפיד שהשופר עצמו יהיה עשוי מהקרן הימנית של האיל או שתהא כפיפתו לצד ימין.
הרמ"א כתב[4]: "וטוב לתקוע בצד ימין, אם אפשר לתקוע כך. וכן יהפוך השופר למעלה, שנאמר[5] 'עלה אלוקים בתרועה'". ובטעם התקיעה בימין דוקא כתב המגן אברהם[6], שהוא לפי הכתוב[7] 'והשטן עומד על ימינו לשטנו'. וכן כתב השל"ה[8], שכן נכון גם לפי הקבלה.
מכאן שיש לתקוע בצד ימין של הפה, אך אין כאן משמעות לצורת השופר, שצריך להיות כפוף לימין או שצריכים להטותו לימין, רק שהתקיעה תהיה בצידו הימני של הפה.
אכן בדרכי משה, מקור דברי הרמ"א בהגהה, כתב[9]: "כתב במנהגים[10]: ויהפוך השופר לצד ימין, שנאמר 'והשטן עומד על ימינו לשטנו'". משמע שהשופר צריך להיות מוטה לימין, ואם כן ראוי היה לבחור שופר שצורתו לכתחילה מוטית לימין. אלא שבהביא מנהג זה בהגהה שינה הרמ"א מהלשון במקור הדברים וכתב רק ש"טוב לתקוע בצד ימין", בניגוד למה שכתב לאחר מכן ש"שיהפוך השופר למעלה", משמע שלהלכה אי"צ להופכו לימין.
אמנם, הגם שאי"ז להלכה, רואים אנו מעלת הימין בשופר, ולכאורה מי שבנקל לו למצוא שופר מהודר הכפוף לימין יבכרנו על פני שופרות אחרים. ולהעיר גם מהמשנה ברורה[11], שכתב על דברי הרמ"א: "ואם אי אפשר לו [לתקוע בימין] – אין להקפיד אף אם יעמידנו בצד שמאל וגם פי השופר לצד שמאל", משמע שלכתחילה צריך להיות פי השופר לצד ימין.
והנה, אדמו"ר הזקן, אחר שהעתיק דברי הרמ"א בהגהה ש"טוב לתקוע בצד ימין של פיו"[12], כתב[13]: "וטוב שיעמיד פה השופר למעלה ולא יטנו לצדדים", ולדבריו נמצא שהרמ"א בהגהה אכן בא לשלול את הטיית השופר לא לשמאל ולא לימין, אלא שיטהו כלפי למעלה.
אכן מובא שמנהג הרה"ק ר' אהרן מבעלזא זצ"ל היה לתקוע בשופר העשוי מקרן של ימין, וראה בס' תמידין כסדרן[14] שהמליץ על זה דברי הפרקי דרבי אליעזר[15], שקרן שמאל של אילו של יצחק נשמע קולו על הר סיני בעת מתן תורה, וקרן ימין גדול מן השמאל, עתיד הקב"ה לתקוע בו בעת קיבוץ גלויות.
אמנם במציאות זמננו, אין הכרח ששופר מקרן ימין תהיה כפיפתו לימין, שכן שופר העשוי מקרן ימין של האיל, פי השופר שלו, קרי הארובה – נוטה שמאלה, וכן להיפך, שופר העשוי מקרן שמאל של האיל, פיו נוטה ימינה.
נמצא שלמעשה, לפי דברי אדמו"ר הזקן, השופר המובחר הוא שופר הנוטה כלפי מעלה, כאשר כפיפתו לימין או לשמאל אינה משנה, אם כי טוב שיתקע בצד ימין של פיו.
לאחרונה פורסמו תמונותיהם של שופרות רבותינו נשיאנו, ונראה כי שופרותיהם של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק וכ"ק אדמו"ר הרש"ב היו שטוחים ופיהם כלפי מעלה, ואילו שופרותיהם של כ"ק אדמו"ר הריי"צ וכן של הרה"ק המקובל וכו' ר' לוי יצחק שניאורסהן ע"ה ושני השופרות הישראלים בהם תקע כ"ק אדמו"ר בשנים תשל"ט-תשמ"א היו עם קימור קל לצד ימין כשפיהם כלפי מעלה.
זהירויות בקניית שופר
שאלה: ממה צריך להיזהר בקניית שופר?
תשובה: מומלץ לקנות שופרות אך ורק מאדם נאמן או תחת כשרות מהודרת, בשל זיופים רבים, צורת עיצוב השופר והדבקת סדקיו ונקביו ועוד.
מקור השופר: השופר, כאמור, צריך להיות לכתחילה מקרנו של איל. אכן, כיום ישנם זיופים רבים בשוק המקשים על ההבחנה בין שופר מקרן לבין שופר של פלסטיק.
עיצוב השופר: אם על ידי חימום הפך את כיוון התקיעה בשופר, על ידי שהרחיב את הצד הצר של השופר והיצר את הצד הרחב שלו – השופר פסול. וכן אם הפך את השופר כדרך שהופכים בגד, שהצד הפנימי נעשה חיצוני והצד החיצוני נעשה פנימי – השופר פסול[16].
לפעמים, בעקבות החימום השופר נעשה רך מאוד, ולעיתים במקרה זה עשוי המלטש להעדיף להפוך את השופר, שכך קל יותר להחליקו ולייפות את מראהו. אכן, שופר שנותר עם הגבנונים והחריצים הטבעיים שלו, סימן שלא הפכוהו.
תיקון חורים וסדקים: שופר שניקב או שנסדק פסול, אכן אם תיקון הנקב אינו משפיע על קול השופר הוא כשר מעיקר הדין, ובתנאי שהתיקון נעשה בחומר סתימה העשוי ממין שופרות, ושהנקב לא יהיה ברובו[17]. ובאם חסר אחד מהתנאים יתכן שיש לזה השפעה על כשרות השופר.
לכן יש להקפיד שבעלי המלאכה יסתמו את החור עם “אבק שופרות” (יחד עם מעט דבק), ולברר מה מיקומו וגודלו של הנקב, דבר שלא ניתן לראות בדרך כלל לאחר התיקון, ולכן צריך שעל השופר תהיה תעודת כשרות הולמת.
[1] ראה ראש השנה טז, א.
[2] ראה פרי מגדים סי' תקפו, משב"ז סק"א וא"א סק"א.
[3] ראה ראש השנה כו, ב.
[4] סי' תקפה ס"ב.
[5] תהלים מז, ו.
[6] סק"ד.
[7] זכריה ג, א.
[8] עיין לו במסכת ראש השנה, תורה אור ד"ה ועיקר הכוונה, ושם שיקח השופר ביד ימין. ואכ"מ.
[9] שם סק"א.
[10] ר"א טירנא, ראש השנה ע' צו.
[11] שם סק"ח, ממטה אפרים.
[12] שם ס"ו.
[13] שם ס"ז.
[14] תשס"ז, סו"ע קכז.
[15] פל"א.
[16] שוע"ר סי' תקפו סי"ב.
[17] ראה שו"ע שם ס"ו. שוע"ר ס"ז ואילך.