מבצע פורים כהלכתו

האם חובה לקרוא בטעמים? האם אפשר לקרוא בדקות האחרונות לפני השקיעה? איזה ברכות מברכים בכל מצב? כיצד אפשר לשמור על ריכוז כל השומעים? ומה הדין בקריאה לנשים ולילדים? * מדריך הלכתי-מעשי לקריאת המגילה ב'מבצע פורים'

הקורא

* לכתחילה יש לקרוא את המגילה בטעמים ובניקוד והגייה נכונה. באם אין מי שיודע לקרוא בטעמים – אפשר לקרוא ללא טעמים אך תוך הקפדה על ניקוד והגייה נכונה[1].

* הטועה בקריאה, אם טעה בניקוד באופן שאינו משנה את המשמעות – אינו חוזר, ובאם הטעות משנה את המשמעות – חוזר למקום שטעה וממשיך משם על הסדר[2].

* על הקורא להקפיד שקולו ישמע היטב באופן ברור, לבל יחסירו השומעים אי אלו מילים ולא יצאו ידי חובתם, ועליו לשים לב שבאם מחמת רעש וכדו' היו מילים שלא נשמעו היטב, יחזור שוב לקרוא את אותן המילים.

זמן הקריאה

* קריאת המגילה בלילה זמנה כל הלילה, מצאת הכוכבים ועד עלות השחר, וקריאת היום זמנה כל היום, מהנץ החמה (ובדיעבד מעלות השחר) ועד שקיעת החמה[3].

* בשעת הדחק גדולה ניתן לקרוא את המגילה (של הלילה) החל מפלג המנחה ואילך[4].

* אם התעכבו בקריאת היום וכבר הגיע זמן 'בין השמשות' – יקראו בלא ברכה. והוא הדין אם התחיל לקרוא לפני השקיעה ביודעו שלא יסיים לפני השקיעה[5].

* באם יכול לקרוא לאחרים רק פעם אחת – יש להעדיף את הקריאה ביום, שהיא חשובה יותר מהקריאה בלילה[6].

השומעים

* לכתחילה יש לכוון לצאת ידי חובת קריאת המגילה ולהוציא אחרים ידי חובתן, וראוי לעוררם על כך, ואפשר גם לומר להם לפני הברכה שמקיימים כעת את מצות קריאת המגילה, ומודעות זו נחשבת ככוונה לצאת ידי חובה. עם זאת, גם מי שאינם יודעים לכוון, יש לראות בעצם התאספותם בבית הכנסת או במקום מיוחד לשמיעת המגילה וודאי בהקשבתם לקריאה כ'הצהרת-כוונות' על הרצון לצאת ידי חובת המצוה^[7].

* חובה על השומעים לשמוע את כל המגילה מתחילתה ועד סופה ולהקשיב בריכוז לקריאה.

אדם השומע את המגילה ובאמצע פונה במחשבתו לדברים אחרים עד כדי ש'מתנתק' לרגע פתאום, וודאי אם מנמנם לרגע וכשמתעורר מגלה שבעל הקורא כבר המשיך מבלי שישים לב – לא יצא ידי חובה, גם אם עומד בסמוך לבעל הקורא. ולכן עליו להשלים את המילים שלא שמע מהמגילה שלפניו עד שיחבור לבעל הקורא[8].

מסיבה זו, כאשר קוראים את המגילה בפני ציבור שיש חשש שלא יהיו מרוכזים מספיק בקריאה, יש להודיעם תחילה על חשיבות ההקשבה למגילה ולתת להם מגילות מודפסות בכדי שירצו ויוכלו לעקוב אחרי הקריאה.

הברכות

* לכתחילה יש לקרוא את המגילה במנין, אך ניתן לקרותה גם כשאין מנין, וגם אז יש לאחד לברך עבור כולם, משום "ברב עם הדרת מלך"[9].

* בקריאה ללא מנין אין לברך "הרב את ריבנו"[10].

* מי שכבר שמע את הקריאה ויצא ידי חובתו ועתה קורא עבור אחרים, באם הם יודעים את הברכות – יברכו אחד מהם את הברכות. ואם אינם יודעים לברך – יברך הקורא עבורו^[11] והם יענו אמן אחריו, אך לא יענו "ברוך הוא וברוך שמו". ויכול לומר ". . וציוונו על מקרא מגילה" וכן את ברכת "שהחיינו", שכן מכח דין "ערבות" נחשב כמחויב בדבר^[12], ויכול גם ללמדם ולבטא עבורם כל מילה והם יאמרו אחריו^[13], ועדיף טפי לעשות כן (בגברים).

נשים וילדים

* הקורא לנשים והוא גם יוצא ידי חובתו בקריאה זו – מברך הוא את הברכות ופוטר את הנשים. ובאם כבר יצא ידי חובתו – מוטב שכל אחת מהנשים תברך בעצמה, וי"א שאשה אחת תברך לכולן[14].

* קטנים שהגיעו לחינוך (מגיל 6 לערך, והדבר תלוי בחריפותו והבנתו) מחוייבים בקריאת-המגילה, ואם קורא עבור קטן – מברך הקטן בעצמו בתנאי שברור שהוא מסוגל להקשיב בריכוז לכל הקריאה[15].

* לענין נוסח הברכה בקריאה לנשים ישנם כמה דעות, אם יברכו "לשמוע מגילה" או "לשמוע מקרא מגילה"[16] או "על מקרא מגילה"[17], והרוצה לצאת מידי ספק מוטב שיקרא להם יחד עם ילדים שהגיעו לחינוך המסוגלים להקשיב לכל המגילה ויברך לכולם "על מקרא מגילה".

'מבצע מגילה' של בן י"ד בט"ו

שאלה: האם בן י"ד יכול לבוא לירושלים לקרוא מגילה עבור בני המקום ולהוציאם ידי חובתם?

תשובה: אין כאן המקום לפרוש את כל סוגיית בן כרך ובן עיר הקובע מקום לעצמה, ולכן נשיב בקצרה: באם נאמר שאין לו כלל חיוב לקרוא ביום ט"ו, הרי שדבר זה נתון לשאלה האם בן י"ד יכול להוציא בן ט"ו[18], ואע"פ שיש כלל בכל התורה שמי שיצא במצוה יכול להוציא אחרים בה מדין ערבות, שכל ישראל ערבים זה לזה – אבל כאן אינו נקרא בן י"ד "מחוייב בדבר" כלל בקריאה של בן ט"ו[19], לשיטות אלו, היות ויש כאן חיוב נפרד, כאמור.

אכן, במקרה הפוך בו בן ירושלים יבוא לערי הפרזות לקרוא בי"ד יש יותר מקום לומר שכן ייחשב למחויב בדבר[20], מאחר שיום י"ד הוא זמן קריאה לכל[21]. אולם גם דין זה אינו מוסכם להלכה, שבן ט"ו יוציא בן י"ד בקריאתו[22].

אכן, יכול להביא עצמו לידי חיוב גם במצוות דיום ט"ו, וזאת כאשר יגיע לירושלים קודם עלות השחר של יום ט"ו, שאז לפי כמה פוסקים נחשב למחויב בדבר[23].

ולכן, לענין מעשה, לכתחילה לא יקרא בן י"ד לבן ט"ו, שכן לרוב הפוסקים אינו יכול להוציאו ידי חובתו, כנ"ל, אולם באם הגיע לט"ו קודם עלות השחר, שאז לדעת כמה פוסקים הוא מחויב בדבר, הנה במקום שאין שם מישהו אחר שיכול לקרוא עבור בני ט"ו – יכול לקרוא להם, אולם לא יברך על קריאתו ואף השומעים לא יברכו[24].

[1] ראה שו"ע סי' תרצ סי"ד.

[2] שם ומשנ"ב סקנ"א.

[3] שו"ע סי' תרפז ס"א.

[4] ראה משנ"ב שם סק"א ובסי' תקצב סקי"ד וביה"ל שם ד"ה מפלג.

[5] לפי משנ"ב סי' תרפז סק"ה. וראה בהרחבה ילקוט יוסף סי' תרפז ס"ז. וש"נ.

[6] ראה מג"א סי' תרצב סק"ז.

[7] לפי שוע"ר סי' תקפט ס"ה.

[8] לפי שוע"ר סי' קפג ס"י. וראה בהל' פורים מהגה"ח הרב מרדכי שמואל אשכנזי ע"ה שהובאו ב'כפר חב"ד' גל' פורים תשע"ה. ואכמ"ל.

[9] ראה שוע"ר סי' ריג ס"ו, לפי מג"א סי' תרפט סק"י.

[10] סידור אדה"ז. וראה נתיבים בשדה השליחות ח"ב פט"ז הע' 5.

[11] לפי שוע"ר סי' רעג ס"ו.

[12] לפי שוע"ר סי' קסז סכ"ג.

[13] ראה שוע"ר סי' תפד ס"ד: "ואם הם אין יודעים לברך ברכת המזון יקרא הוא עמהם כל ברכת המזון מילה במילה, ואינו כמברך לבטלה, כיון שהן עונין אחריו כל מילה ומילה, והרי הוא כמקרא את הקטן ומלמדו ברכת המזון אחר אכילתו". וראה נתיבים בשדה השליחות שם פ"ט הע' 3. שיעורי הלכה למעשה סי' עא אות ג.

[14] ראה בהמצויין בנתיבים בשדה השליחות שם פט"ז ס"ה.

[15] שו"ע סו"ס תרפט.

[16] ראה נתיבים בשדה השליחות שם ס"ו ובהערות שם. וש"נ.

[17] כשיטת הפר"ח סי' תרפט סק"ט. וכן דעת הגה"ח הרב מרדכי שמואל אשכנזי ע"ה, וכפי שביאר בהרחבה בקונטרס "שערי תפלה ומנהג" – פורים, כפר חב"ד תשע"ד.

[18] ראה ירושלמי מגילה פ"ב ה"ג שבן עיר אינו מוציא בן כרך י"ח, והביאוהו רבים מהראשונים – ראה תוס' יבמות יד, א ד"ה כי. רשב"א מגילה ב, א. וכ"כ הריטב"א שם משמו. ר"ן א, ב מדפי הרי"ף ד"ה ויש לשאול. מאירי יט, א. וכך פסקו כמה אחרונים להלכה – ראה פר"ח סי' תרפח סק"א. פמ"ג שם משב"ז סק"ד. משנ"ב שם סק"ח. שו"ת הר צבי סי' קכא (ע' רנג-ד). ועוד. אכן דעת הראבי"ה סי' תקסב שהובא במרדכי מגילה רמז תשעה דשפיר מוציא י"ח, כיון דקיי"ל דמי שיצא מוציא.

[19] ראה נמוקי יוסף מגילה ב, א. מאירי שם.

[20] ירושלמי שם.

[21] ראה נמוקי יוסף ומאירי שם. וכן פסקו הרשב"א והריטב"א שם. אבל עיין בפסקי הריטב"א הל' ברכות פ"ה ה"ג. שו"ת הר צבי סי' קס.

[22] שכן בירושלמי הוא בעיא דלא איפשטא, וכ"כ הנמוקי יוסף שם. וכן דעת הפר"ח שם שאינו מוציא כלל בן י"ד לפי מה שמדייק בבבלי. ודעת הפמ"ג שם שיוצא בדיעבד. והביא פלוגתא זו במשנ"ב שם סק"ח.

[23] כשיטת רש"י מגילה יט, א. וכן מבואר בירושלמי שם שהביאוהו כמה מהראשונים.

[24] דאף שכאן הוא ספק ספיקא, שמא הלכה שנחשב בן ט"ו מצד עצמו, וגם אם לא שמא הלכה שבן י"ד יכול להוציא בן ט"ו – הלא דעת אדה"ז בסידורו הל' ציצית שגם בספק ספיקא אמרינן ספק ברכות להקל. וכן שמעתי מידידי הרב מיכאל שלמה אבישיד שליט"א.