מדוע אסור לכבס וללבוש בגדים מכובסים? מה כלול באיסור זה? מה דין בגדי ילדים? כיצד נערכים לתשעת הימים? מתי מוטב לקנות בגד מאשר לכבסו? האם מותר לגהץ? האם מותר לגזוז ציפורניים? האם מותר לפרוס מפות ולהציע סדינים מכובסים? האם מותר לערוך שיפוצים? והאם על קבלן להפסיק את עבודתו בתשעת הימים? האם ניתן להיכנס לדירה חדשה? האם מותר לחתום חוזה? ומה נכלל באיסור אכילת בשר ושתיית יין בימים אלו? * מדריך קצר לדיני ומנהגי תשעת הימים
אמרו חכמים: "משנכנס אב ממעטין בשמחה"[1], ולכן החל מראש-חודש אב מחמירים ומוסיפים במנהגי האבלות על חורבן בית המקדש[2]. כמה ביטויים לאבלות זו בהם נדון בתקציר ההלכות שלפנינו, ובמענה לשאלות רבים.
ערב ראש חודש
כ"ק אדמו"ר הורה שבערב ראש חודש מנחם-אב, יש להוסיף – יתר על הנהוג בכל ערב ראש חודש – בתורה בתפילה ובצדקה (כמנין ב' או ג' סעודות)[3].
כיבוס ולבישת בגדים מכובסים
האיסור וטעמו > החל מראש חודש מנחם-אב נוהגים לאסור לכבס בגדים[4] וללבוש בגדים מכובסים, ובכלל זה גם לאחר גיהוץ וניקוי יבש[5] – כאות אבלות, שהאדם מסיח דעתו מטיפוח גופו ובגדיו.
בשבת חזון > לכבוד שבת לובשים בגדי שבת כרגיל, כדי שלא לנהוג באבלות בפרהסיא[6].
קטנים > קטנים (עד גיל שש[7], ובמקרה הצורך עד גיל בר מצווה[8]) מותרים ללבוש בגדים מכובסים עד שבוע שחל בו תשעה באב, ואם חסר להם בגדים – מותר גם לכבס[9]. לקטנים ביותר מותר להלביש בגדים מכובסים כל תשעת הימים[10].
לבנים וגרביים > הדברים אמורים רק לגבי הבגדים העליונים, ולא לגבי לבנים וגרביים, אותם ניתן ללבוש מכובסים[11].
לבישה מוקדמת
מאחר שכאמור אין ללבוש בגדים מכובסים בימים אלו, לכן יש להכין לתקופה זו מספר בגדים משומשים, ונהוג ללבוש לפני ראש חודש (עד ערב ראש חודש לפני השקיעה) את הבגדים הללו, כל אחד למשך זמן ניכר[12], ובכך נחשבים כמשומשים ויהיה מותר ללובשם בימים אלו.
מי שלא הספיק לעשות זאת ונצרך לבגד מכובס במהלך תשעת הימים – יכול לזורקו על הריצפה ולדרוך עליו קודם שילבשנו, ובכך ייחשב כמשומש[13].
גיהוץ
אודות גיהוץ בגדים שכבר לבש אותם קודם ראש חודש, נהוג לאסור, הגם שפעולת הגיהוץ שבימינו שונה מפעולת הגיהוץ בימים עברו, שהיה חלק מכיבוסו וחידושו של הבגד – שכן אף הגיהוץ שבימינו הוא חלק מטיפוח גופו ובגדיו[14], האסורה בימים אלו, מה גם שלעיתים הגיהוץ נעשה באופן מדויק ומקצועי. אך עם זאת, בשעת הדחק או לכבוד שבת, ניתן לסמוך על המקילים[15].
שאר כבסים
מפות וסדינים > אין מניעה להניח מפות מכובסות על השולחן לכבוד שבת[16], אולם אין להציע את המיטות בסדינים וכלי מיטה מכובסים בימים אלו[17].
טיפול בפאה > פאה נכרית הרי היא בכלל "בגד", ואין לחפוף אותה ולטפל בה בימים אלו באופן מקצועי, ומותר רק לסרקה סירוק פשוט הנעשה בבית[18].
גזיזת ציפרניים
נחלקו הפוסקים האם מותר בימים אלו לגזוז ציפרניים[19], כיון שדומה הדבר לתספורת, אכן בין המחמירים רובם דיברו רק בשבוע שחל בו תשעה באב[20]. בערב שבת חזון גוזזים את הציפורניים כרגיל[21].
כמו כן, יש להקל לגזוז את הציפורנייים באם הם עודפים על הבשר[22] וכן לצורך טבילת מצוה[23]. וכן לגזוז ציפורניים לילדים קטנים (עד גיל 9-10), שמאחר שאינם מבינים דיים את משמעות האבלות על החורבן אינם בכלל האיסור[24].
שיפוצים
בימים אלו, אין עוסקים בבנייה ובשיפוצים[25], אולם הדברים אמורים במי שיש לו כבר דירה ועוסק בבניית דירה אחרת או בהרחבת ושיפוץ דירתו הקיימת אף שאין לו בזה צורך חיוני, אך אם יש לו צורך חיוני בבניית דירה למגורים או להרחבת דירתו – מותר לו לעסוק בזה גם בתשעת הימים[26]. כמובן שניתן לעשות שיפוצים בעקבות נזק שנגרם לבית[27].
קבלן או יזם העוסק בבניית דירות לפרנסתו לצורך מכירתם – מותר לו לעסוק בזה אף בימים אלו, שכיון שאינו עושה כן לצורך עצמו לא נחשב בנין של שמחה[28]. אולם אם כבר מכרם או השכירם, נראה שעל הקונה או השוכר מוטל לבקש ממנו שלא יבנה הבנין בימים אלו[29].
ולפי זה, קבלן שיפוצים אין לו לשפץ אלא לנכרים או ליהודים במקום שהדבר מותר.
כניסה לדירה
קניית דירה או שכירות דירה[30] וכן כניסה לדירה חדשה בימים אלו, כשעושה זאת לצורך מגורים ולא רק להרווחה, מותר לפי ההלכה גם בתשעת הימים, אלא שנהוג להימנע מכך באם אפשר ולא ייגרם הפסד ניכר בשל העיכוב, משום שאין זה סימן טוב בכניסה לדירה בימים אלו[31].
בשר ויין
מדין המשנה[32] איסור אכילת בשר ושתיית יין כאות אבלות על החורבן הוא רק בסעודה המפסקת שלפני צום תשעה-באב, אך נהגו הראשונים ורוב עדות ישראל להחמיר על עצמם ולהימנע מאכילת בשר ושתיית יין החל מראש חודש אב, כולל ראש חודש עצמו – מאחר שהם משמחים את האדם, ו"משנכנס אב ממעטין בשמחה"[33].
אולם בשבת שבתשעת הימים לכל הדעות אוכלים בשר ושותים יין כבכל שבתות השנה[34], ואף יותר מכך, בכדי להדגיש שאין אבלות בשבת[35].
סעודת מצוה וסיום מסכת > יש הנוהגים לאכול בשר ולשתות יין בסעודות מצוה הנערכות בימים אלו[36], והרבי גם עורר על עריכת סיומי מסכת בכל יום מתשעת הימים, כדי להרבות בשמחה המותרת[37], אם כי בפועל לא נהוג בחב"ד לאכול בשר ולשתות יין בסעודות סיומי מסכת בימים אלו.
סוגי הבשר> באיסור אכילת הבשר נכללים כל סוגי הבשר, בשר בהמה ובשר עוף[38], אבל אכילת דגים מותרת.
נהוג להחמיר שאין אוכלים גם תבשיל שרק נתבשל עם בשר, אף שאינו אוכל את הבשר עצמו. אם כי מותר לבשל בסיר בשרי, אם לא מורגש במאכלים טעם הבשר[39].
סוגי היין > באיסור שתיית יין נכללים כל סוגי היין, וכן מיץ ענבים[40], אך לא נהוג לאסור שאר משקים חריפים ואלכוהוליים[41].
כמו כן אין לערב יין בתבשילים[42].
אין להאכיל בשר אף לקטנים, גם קודם שהגיעו לגיל חינוך, אולם חולה או קטן עד גיל שש (ויש אומרים עד גיל תשע), הזקוקים לאכילת בשר – מותר לתת להם, וכן ליולדת מותר לאכול בשר לצורך התחזקותה, וכן למינקת הזקוקה לכך להרבות החלב[43].
[1] משנה תענית כו, א.
[2] שו"ע סי' תקנא ס"ב.
[3] מובא בפתח דבר לספר חידושים וביאורים להלכות בית הבחירה, ושם: "מובן אשר אלה שלא עשו בפועל כהנ"ל ביומם – כדאי להשלימם לאחר זה".
[4] אפילו במים בלבד – שו"ע שם ס"ג.
ויש מחמירים שלא לכבס במים אפילו כתם מקומי, ובכל אופן אם מתבייש לצאת עמו מותר לו לנקותו באופן נקודתי – ראה פסקי תשובות שם סקי"ח.
[5] שו"ת אגרות משה או"ח סי' עט'.
[6] רמ"א שם ס"ג.
[7] פסקי תשובות שם סקמ"ה.
[8] פרי מגדים שם א"א סקל"ח.
[9] וכן יכול לקנות עבורם בגד חדש, ואדרבה יש עדיפות לקנות מאשר לכבס משום שהאיסור לכבס הוזכר בגמרא, מה שאין כן קניה, (נטעי גבריאל, הל' בין המצרים, פל"ז ס"ז ובמילואים והוספות שם ע' לז).
[10] נטעי גבריאל שם מילואים והוספות ע' מא. פסקי תשובות שם סקמ"ה.
[11] פסקי תשובות שם סקי"ז. נטעי גבריאל שם פל"ד ס"ה-ו.
[12] ובשיעור זמן הלבישה לפני תשעת הימים נחלקו הדעות, יש אומרים שעה אחת וי"א חצי שעה (פסקי תשובות שם הע' 113. נטעי גבריאל שם ס"ג). ויש שכתבו שכ"ק אדמו"ר לבש ופשט את כל הבגדים לתשעת הימים, אחד אחרי השני.
[13] נטעי גבריאל שם ס"ד. פסקי תשובות שם הע' 103.
[14] שו"ע שם.
[15] נטעי גבריאל שם פל"ה סעי' כח.
[16] וראה נטעי גבריאל שם פמ"ד ס"ה, דאם אין לו מפה מגוהצת רשאי לגהצה לכבוד שבת.
[17] ברמ"א שם דמציעים לבנים לכבוד שבת. ומפשטות לשונו משמע דה"ה לסדינים. אמנם הט"ז שם סק"ד כתב בשם רש"ל לאסור הצעת הסדינים. וכן הביאוהו הב"ל והשיורי כנה"ג בהגהות ב"י שם סקמ"א. וכ"כ להחמיר הא"ר שם סקי"א, הפמ"ג שם משב"ז סק"ד, משנ"ב שם סקל"ג. וכיו"ב מבואר ביו"ד סי' שפט לגבי אבלות.
[18] פסקי תשובות שם סק"כ.
[19] בט"ז שם סקי"ג כתב לאסור אולם המג"א שם התיר.
[20] משנה ברורה סק"כ, פסקי תשובות שם סקי"ט.
[21] פסקי תשובות שם. נטעי גבריאל שם פכ"ב ס"א-ב, ועין שם הע' ד.
[22] בכף החיים סקמ"ט התיר בזה אפילו בערב ט"ב. ונראה שבמקרה כזה יקפיד לגזוז רק את חלק הצפרניים העודפים על הבשר בלבד.
[23] פסקי תשובות שם.
[24] נטעי גבריאל שם ס"ה ובהע' י.
[25] שו"ע שם ס"ב.
[26] נטעי גבריאל שם פכ"ח ס"ח. וההיתר הוא עד ז' באב – פסקי תשובות שם סקי"ב.
[27] פסקי תשובות שם סק"ח.
[28] נטעי גבריאל שם ס"ה בשם מוח"ז הגה"ח בעל דבר יהושע ח"ב סי' עג. אמנם יל"ע אם היינו דוקא קודם שמכר הדירות או השכירן, או גם לאחר שמכרן והשכירן, דלכאורה אם כבר מכרן והשכירן נמצא שעושה כן עבור הדיירים ולא עבור עצמו, ויש לנו לאסור משום מי שנעשה עבירה בשבילו (וכביו"ד סי' צט ס"ה גבי מי שנתבטל איסור לכתחילה בשבילו), ואי משום הא, יתכן שגם קודם שמכרן והשכירן הוי כמי שנתבטל בשבילו, וכמו שרצה לאסור בשו"ת כתב סופר סי' כב גבי אכילה במסעדה שבישלו בה בשבת במזיד, דכל האורחים במשל השבוע נחשבים כמי שנתבשל בשבילם [ובשיטת אדה"ז בזה לענין מעשה שבת הארכנו במק"א]. ושו"ר שגם מוח"ז נתייחס לזה בהמשך דבריו לענין אחר, אולם בנדו"ד מורה לקולא. ויש לחלק, שאכן לגבי הבונה – המוכר או המשכיר – אין כלל איסור, כיון שאינו בונה בנין של שמחה, אלא האיסור הוא על הקונה והשוכר שעליו לעכבו שלא יבנה בימים אלו.
[29] ראה בהערה הקודמת.
[30] היינו לחתום על חוזה לקניית דירה כשנצרך למגורים, וכן חוזה שכירות – נטעי גבריאל שם פכ"ח סי"א. אבל ראה שו"ת דבר יהושע שם אות א.
[31] אגרות קודש חי"ט ע' שצ. פסקי תשובות שם. נטעי גבריאל פי"ח ס"א, ושם אסר להיכנס לדירה באופן שצריך לברך עליה "שהחיינו", אבל בפסקי תשובות (שם הע' 83, בשם האגרות משה) כתב, שכיון שנכנס עם בני ביתו, הלא דין הברכה משתנה לברכת "הטוב והמטיב" שמותר לברכה בימי בין המצרים. וכבר הארכנו בעבר במסגרת זו בענין ברכה על כניסה לבית באופנים השונים. ואכ"מ.
[32] תענית כז.
[33] שו"ע שם ס"ט. משנה ברורה סי' תקנב סק"ג.
[34] משנה ברורה שם סקנ"ט. וכן מותר לטעום בערב שבת ממאכלי השבת כדי לבדוק טעמם בלבד (פסקי תשובות שם סק"מ).
[35] שלחן מנחם סי' רסה.
[36] רמ"א שם ס"י.
[37] שלחן מנחם סי' רסז.
[38] שו"ע שם.
[39] משנ"ב סי' תקנא סקס"ג. כף החיים שם סקמ"ב.
[40] משנה ברורה שם סקס"ו. פסקי תשובות שם סקמ"א.
[41] רמ"א שם סי"א.
[42] ראה שערי תשובה שם סק"ט. משנ"ב שם סקס"ג. פסקי תשובות שם סקל"ט. וש"נ.
[43] פסקי תשובות שם סקמ"ב.
