האם מותר לתקוע בשופר בראש השנה מעבר לחיוב? כמה תקיעות צריכים לתקוע עבור נשים? האם המתפלל ביחיד יכול לתקוע מאה קולות? ומה סדר התקיעות למתפלל ביחיד? האם ניתן להדר ולחזור על התקיעות גם כשיצא ידי חובה מעיקר הדין? ומה סדר העדיפויות בתקיעות ב'מבצעים'? * "סדר שופרותינו"
מצוותו העיקרית של ראש השנה היא מצות שופר, התקיעה בשופר עומדת במרכזו של החג ופועלת את עניינו המרכזי – "כדי שתמליכוני עליכם".
לאור הוראתו וקריאתו של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, לזכות כמה שיותר יהודים במצות השופר, הפך 'מבצע שופר' לקובע את סדר יומו של חסיד חב"ד בראש השנה, וכל מי שדברי הרבי יקרים לליבו תוקע בשופר פעמים רבות ביום זה, או לפחות נטפל הוא לעושי מצוה העוסקים במילוי הוראה זו. בכך הוא מזכה את הרבים בקיום מצות היום ומעוררם לקיום המצוות בכלל, וגם מקיים את הוראת הרבי. "שתמליכוני עליכם. ובמה? בשופר!".
בשורות הבאות נבקש להבהיר מספר נקודות בנוגע למספר התקיעות המירבי שאדם יכול לתקוע במהלך החג ולקיים בהם מצוה בהידור ואף עניינים רוחניים הקשורים בה ולזכות בה אחרים, ומאידך להזהיר מתקיעות לחינם, שאינם של מצוה.
זהירות מ'טעות תיקון'
הלכה מפורשת היא שאסור לתקוע בשופר ביום טוב לחינם, והדבר אסור מדברי סופרים משום "עובדין דחול"[1].
ולכן יש להקפיד מאוד, שבמקום שבעל-התוקע תקע באופן לא נכון וצריכים להחזירו רק לשברים או לתרועה ולא לתקיעה שבתחילת הסדר – אין להחזירו יותר מכך, כי תקיעה אחת שלא מצד חיוב או לצורך הידור מצוה היא לחינם ולא רק שמצוה אין בה אלא איסור יש בה! וראוי להזהיר על כך רבים שעשויים להיכשל בזה בחושבם שיש בכך הידור.
אכן, כאמור, מוצאים אנו בהלכה גם מקרים בהם אדם תוקע מעבר לחיובו ההלכתי, ואין זה נחשב תקיעה לחינם, כל עוד הוא עושה זאת לצורך הידור מצוה או ענין רוחני שיש בתקיעות אלו, וכפי שיתבאר.
מאה קולות ללא מנין?
שאלה:
יהודי שנמצא במקום שאין לו מנין לתפילות ראש השנה, כגון שנמצא בבית-הרפואה ואין בכוחו ויכולתו להתפלל עם מנין, או שליח הנמצא במקום בו אינו מצליח לארגן מנין לתפילות ראש השנה וחפצו ורצונו לא לחסר ממנין התקיעות שרגיל לשמוע בציבור, ורוצה לשמוע מאה קולות, האם מחובתו לחזר אחר שמיעת מאה קולות, או שמא, אם אינו מחויב, יהיה אסור לו לתקוע לחינם?
תשובה:
החובה ההלכתית היא לשמוע שלושים קולות, ומעבר לכך יש ענין המובא בראשונים לשמוע מאה קולות ביום זה, ואין בדבר חילוק בין יחיד לרבים, ולכן יחיד[2] החפץ לשמוע מאה קולות גם ללא מנין יש בזה מעלה ואין בזה איסור כלל.
יצויין, כי במקרה כזה לכתחילה יש לו לשמוע שלושים קולות לפני מוסף, כמו בציבור[3].
כמו כן, יש להיזהר שלא לתקוע תקיעה של מצוה עד לאחר שלש שעות מתחילת היום[4], כאשר הכוונה לשלש שעות זמניות מהנץ החמה[5], בדומה לסוף זמן קריאת שמע[6]. ובשעת הדחק – החל מזמן הנץ החמה[7].
הרחבה:
מנין התקיעות שאדם חייב לשמוע בראש השנה הוא שלושים תקיעות, כסדר תשר"ת תש"ת תר"ת ג' פעמים[8].
מעבר לכך, תוקעים בציבור גם בתפילת מוסף, הן בתפילת לחש והן בחזרת הש"ץ, וכן בסיום התפילה (בתוך קדיש תתקבל[9]) משלימים למאה קולות בסך הכל. התקיעות שבתפילת מוסף בציבור נעשות במהלך התפילה, בין פרקי מלכויות זכרונות ושופרות, אולם היחיד אינו יכול להפסיק בתקיעות אלו באמצע התפילה[10].
באם היחיד רוצה בכל זאת לשמוע את שאר התקיעות כמו בציבור, יש לדון אם מותר לו לעשות כן, שמאחר שאינו מחויב בדבר, יתכן שלא יוכל לתקוע לחינם, מאחר שהתקיעה ביום טוב לחינם אסורה מדברי סופרים משום "עובדין דחול". אכן, אם יש ענין או הידור מצוה – הדבר מותר[11].
לכן אין בעיה בהנהגתם של אנשי מעשה יחידי סגולה הרוצים לחזור על התקיעות ולתקוע לפי שיטות נוספות או באם חוששים שלא יצאו ידי חובתן לכתחילה, כיון שעושים כן למצוה.
באשר להשלמת מאה קולות ליחיד – הנה מנין זה מעיקרו הוא מעבר למספר התקיעות שמן הדין, שהרי הן תקיעות דמיושב והן תקיעות דמעומד יחד עולים לכדי מנין תשעים קולות אלא שנוהגים להשלים למאה קולות, כמובא בתוס'[12] וברא"ש[13] בשם הערוך, שהיו תוקעין מאה קולות כנגד מאה פעיות שפעתה אם סיסרא, וצויין גם בפוסקים האחרונים ובשו"ע אדה"ז.
ואין הכרח לומר שהנהגה זו שייכת דוקא בציבור, אף שרק בציבור מתקרבים למספר זה מן הדין, אולם מספר זה יש בו ענין ואי אפשר לומר שהיחיד הרוצה לתקוע כן לעצמו ולהשלים מספר מאה קולות תוקע הוא לחינם[14].
תקיעות לנשים
נשים בתקיעת שופר > אמנם מעיקר הדין הנשים פטורות ממצות שופר, ככל מצות עשה שהזמן גרמא, אך המנהג שהנשים מחמירות על עצמן[15] ובאות לבית-הכנסת לשמוע את שלושים הקולות של סדר התקיעות לפני מוסף, ונשים רבות אף מהדרות להישאר בבית-הכנסת ולשמוע את התקיעות כולן על סדר התפילה.
מבצע שופר לנשים > נשים שאינן באות לבית-הכנסת ורוצות לשמוע שופר – מותר לתקוע עבורן, "ואע"פ שהתקיעה ביום טוב בחינם אסורה מדברי סופרים – מכל מקום, כדי לעשות נחת רוח לנשים התירו להן איסור קל כזה שאין בו אפילו משום שבות גמור אלא משום עובדין דחול"[16].
נהגו הנשים לברך בעצמן את שתי הברכות "לשמוע קול שופר" ו"שהחיינו", אבל אין לגברים לברך עבורן את ברכות אלו, באם כבר יצאו ידי חובתם ותוקעים רק עבור הנשים[17].
תקיעה עבור כמה נשים > אם יש מספר נשים הרוצות לשמוע, מוטב שכל אחת מהן תברך בפני עצמה ולא תברך אשה אחת בשביל כולן, אך אם יש מהן שאינן יודעות לברך, תברך אחת ותוציא את אלו שאינן יודעות[18].
מספר התקיעות > כיון שהנשים רוצות לקיים בעצמן מצות שופר ומברכות על שמיעת התקיעה, הרי שמספר התקיעות המחויב, שצריך לתקוע עבורן שווה לזה של הגברים, דהיינו שלושים קולות[19], אבל בפחות מכן – אין לה לברך, וגם אין צורך לתקוע עבורה פחות ממספר קולות זה.
סדר עדיפות > מסיבות אלו יש להעדיף ב'מבצע שופר' תקיעה לגברים על פני תקיעה לנשים[20].
[1] ראה שו"ע אדה"ז סי' תקפח ס"ד. סי' תקצו ס"ב.
[2] ואם מדובר בשליח שלא עלה בידו לקבץ מנין לתפילות ראש השנה, מכל מקום נכון שיתפללו היחידים בבית-הכנסת יחד בסדר התפילה ויתקע לפניהם לפני מוסף.
[3] ראה שו"ע אדה"ז סי' תקצב ס"ז. סי' תקצה ס"ב.
[4] שוע"ר סי' תקצא סוסי"ד.
[5] שכן לשיטת אדה"ז בסידורו ד"ה זמן קריאת שמע זמן תחילת היום הוא בהנץ החמה.
[6] ראה בהרחבה בירורי מנהגים – מועדים ע' 117 ואילך. נתיבים בשדה השליחות ח"ב פ"ט הע' 14. וש"נ.
[7] נתיבים בשדה השליחות שם הע' 15.
[8] ראה בהרחבה שוע"ר סי' תקצ ס"א-ב תקנת חכמים בזה. ונראה מדברי אדה"ז, שלאחר תקנת חכמים זו הרי כך הוא קיום מצות התורה ואין לפחות מכך מדינא – ראה הלשון בשוע"ר סי' תקצב ס"ג ו(בעיקר ב)ס"ז, סי' תקצו ס"א. ועוד. וי"ל דכך היא שיטת הרמב"ם הל' שופר פ"ג ה"ב-ג בזה, דלא כרב האי גאון המובא ברא"ש ראש השנה פ"ד ס"י ובשוע"ר סי' תקצב ס"ד בשם "יש נוהגין". וכ"כ המשנ״ב ועוד.
[9] סידור אדה"ז על אתר.
[10] ראה שו"ע אדה"ז סי' תקצב (ובפרט בס"א וס"ז). סי' תקצו ס"א.
[11] ראה שו"ע אדה"ז סי' תקצו שם.
[12] ראש השנה לג, ב ד"ה שיעור.
[13] ראש השנה פ"ד סי' י.
[14] וראה גם בפסקי תשובות סי' תקצו שהעלה כן בפשטות.
[15] ראה שו"ע אדה"ז סי' יז סוס"ג.
[16] שו"ע אדה"ז סי' תקפט ס"ב. סי' תקצו ס"ב.
[17] ראה שוע"ר סי' תקפה ס"ב.
[18] ראה פסקי תשובות סי' תקפה הע' 47. נתיבים בשדה השליחות ח"ב פ"ט ס"ו. וש"נ.
[19] נתיבים בשדה השליחות שם הע' 9.
[20] עוד בענין מבצע שופר – ראה מה שכתבנו בהרחבה בגליון ערב ראש השנה תשע"ו. וש"נ.
