מתי הוא זמן הספירה המובחר? מה אסור לעשות לפני הספירה? וממתי מתחיל האיסור? האם מועילה תזכורת בפלאפון לספירה? והאם מי שמתפלל במנין מאוחר לערבית יכול לעשות זאת גם בימי הספירה? האם ניתן לספור את ספירת העומר בישיבה? מה צריך לדעת לפני הספירה? ובאיזה שלב מכוונים את כוונות הספירה? * הלכות ספירת העומר – חלק שני
לפני הספירה
זמן הספירה מן המובחר הוא בזמן צאת-הכוכבים – בתחילת הלילה, מיד לאחר תפילת ערבית, אף שמעיקר הדין ניתן לספור כל הלילה[1] – "זריזין מקדימין למצוות"[2].
איסורים לפני הספירה > לפני כל מצוה שזמנה עובר, תיקנו חכמים להימנע מאכילה, לימוד או מלאכה קודם עשייתה, שמא ימשך בהם וישכח לקיים את המצוה.
בענין זה ישנם חילוקים שונים בין סוגי המצוות, כאשר לדוגמא, בדיקת חמץ, שחיובה הוא בתחילת הלילה ומי שלא בודק בתחילת הלילה נקרא "עבריין", על שעבר על דברי חכמים – האיסור חמור יותר, וזאת משום שתקנתה היא בתחילת הלילה[3], אולם לפני קריאת שמע ותפלה של ערבית וכך גם מצות ספירת העומר, שאין עיקר תקנתם בתחילת הלילה – החשש הוא רק שמא יתבטל מלקיימם בכלל, ולא כדי שיקיימן בתחילת הזמן, ולכן איסור ההתעסקות בדברים אחרים לפניהן הוא קל יותר[4].
וכך גם במצות ספירת העומר, שטעם קיומה בתחילת הלילה הוא רק מצד "זריזין מקדימין למצוות", כאמור, אך עם זאת אין להקל ראש בדבר, שכן אדמו"ר הזקן מדגיש בהלכה זו, שאף שאנו פוסקים שבזמן הזה ספירת העומר אינה מן התורה, איננו מקילים בזה[5].
ולכן פרטי איסור ההתעסקות בדברים אחרים לפני תפילת ערבית וספירת העומר הוא כדלהלן:
איסור אכילה > החל מחצי שעה לפני שקיעת החמה[6], אין אוכלים אפילו "סעודה קטנה"[7] או מיני מזונות בשיעור של 'סעודת קבע', שהוא 'כביצה' (מעל 56 סמ"ק), אבל בפחות משיעור זה וכן בפירות ושתיה, אפילו הרבה – מותר לאכול, שזהו בגדר טעימה בלבד[8].
אם עבר והתחיל בסעודה בתוך חצי שעה זו – אינו צריך להפסיק באמצע סעודתו, אבל אם התחיל לאחר שהגיע זמן הספירה – צריך להפסיק ולספור באמצע סעודתו[9].
איסור מלאכה > גם להתעסק במסחר ובכל מלאכה שהדרך להימשך בה – נהגו לאסור[10] החל מזמן זה[11], עד שיספור את ספירת העומר. מנהג זה שייך גם בנשים שאינן מחויבות בספירה מן הדין, החל מזמן הספירה – בשקיעת החמה, ואם אינן סופרות בפועל – נמשך איסור זה להן כל הלילה[12]. ובכל אופן האיסור הוא רק במלאכות שהדרך להימשך בהן, אבל מותר לעשות מלאכות פשוטות, כמו בישול ונקיון הבית וכיו"ב[13].
'שומר' > באם ממנה 'שומר' שיזכיר לו להפסיק לאכול – הדבר מותר, וגם תזכורת בפלאפון מועילה לענין זה.[14] ו'שומר' מועיל גם אם מתעסק בינתיים בדברי הרשות[15]. אכן שומר מועיל רק לענין אכילה בזמן הסמוך לשקיעת החמה, אבל לא לאחר מכן[16], והמקילים באכילה גם לאחר מכן ע"י שומר – יש להם על מה לסמוך[17].
כמו כן אדם שיש לו מנין קבוע בשעה מאוחרת והוא מתפלל בו בקביעות, כשם שהתירו לו לאכול קודם לכן ואין חשש שמא לא יקרא קריאת שמע ויתפלל – אין להחמיר שיצטרך קודם לספור ספירת-העומר, אלא יכול לסמוך על זה גם לענין ספירת-העומר ויספור כרגיל בסיום תפלת ערבית, וכך המנהג פשוט בישיבות, שמתפללים ערבית בשעה מאוחרת גם בימי הספירה[18].
צורת הספירה
מעומד > את הספירה אומרים מעומד, כפי שדרשו חכמים מהפסוק "מהחל חרמש בקמה", אל תקרי "בקמה" אלא "בקומה" – בעמידה, "תחל לספור", שתהא הספירה בעמידה, אולם דרשה זו אינה אלא אסמכתא בעלמא, ולכן אם ספר בישיבה – יצא ידי חובתו[19].
ידיעת הספירה > לפני שמברכים על ספירת העומר, יש לדעת כמה ימים סופרים היום לעומר, כדי לדעת על מה מברכים, אך אם לא ידע ובירך וסמך על הספירה ששמע מחבירו לאחר הברכה וספר כמוהו – יצא ידי חובתו.
גם אם בשעת הברכה כיוון על מספר ימים אחר וטעה – אינו צריך לחזור ולברך אלא ימשיך ויספור את הספירה הנכונה. וכן אם כבר אמר את הספירה המוטעית – אינו צריך לחזור ולברך כדי לתקן עצמו ולספור את הספירה הנכונה[20].
כוונות הספירה > נהוג לומר אחר הספירה את המזמור "למנצח בנגינות" וגו' ו"אנא בכוח" וכן תפלת "רבונו של עולם" ולכוון בכל יום למילה, לאות ולמידה המתאימה לאותו היום[21], ונכון לכוון זאת לפני הברכה[22].
[1] שו"ע אדה"ז סי' תפט ס"ג.
[2] כך משמע מהלשון בשו"ע אדה"ז "מצוה מן המובחר", דלא כדעת הלבוש שם ס"א שהוא מצד "תמימות", וכמשנ"ת בגליון הקודם הע' 28.
[3] ראה בהרחבה שו"ע אדה"ז סי' תלא קו"א סק"ב.
[4] ראה המצויין בקו"א שם. שו"ע אדה"ז סי' תפט סי"ז.
[5] ראה לשונו בסי' תפט שם, וכן בכ"מ בסימן זה חושש לדעות שספירת העומר מן התורה.
[6] בשו"ע אדה"ז שם וכף החיים שם סקכס"ד, ד"חצי שעה קודם זמן ספירה, דהיינו חצי שעה קודם בין השמשות", והוא כפי המנהג המובא לעיל שם סי"ב, ש"מנהג ההמון עכשיו כסברא הראשונה לספור בבין השמשות", ואף שמנהגנו כיום, שזמן ספירה הוא בצאת-הכוכבים, עדיין "זמן ספירה" האוסר אכילה חצי שעה לפניה הוא הזמן שבו יוצאים ידי חובה מעיקר הדין ויש לו השלכות הלכתיות רבות – שקיעת החמה. ודלא כמ""ש במשנ"ב שם סקכ"ג ובשעה"צ שם. אבל ראה שואלין ודורשין, כפר חב"ד תשע"ג, ע' 21 הע' 269.
[7] שו"ע אדה"ז שם סי"ז.
[8] ראה שו"ע אדה"ז סי' רפו ס"ד וסי' תעא ס"א-ב שהנ"ל נחשב ל"סעודה קטנה".
[9] שו"ע אדה"ז סי' תפט סי"ז.
[10] והוא כנראה בנוסף לאיסור מלאכה הקיים על הגברים מן הדין כמו לפני קריאת שמע וכיו"ב, כמבואר בשו"ע סי' רלב ס"ב ושו"ע אדה"ז סי' ע ס"ה – ראה דובר שלום סי' תצג הע' 322. ואף שלא נזכר להדיא בסי' תפט סי"ז יחד עם איסור האכילה – אפשר שנרמז בציון שם לסי' רל"ב. וראה משנ"ב סי' תפט סקכ"ד. ועצ"ע.
[11] בשו"ע אדה"ז סי' תצג ס"ט דהיינו מזמן הספירה ואילך, אבל לפי המבואר בהערה הקודמת, שיש איסור מלאכה כמו לפני כל מצוה, אם כן הוא מתחיל כבר חצי שעה קודם זמן הספירה, ולמנהגנו – היינו חצי שעה קודם שקיעת החמה, כנ"ל הע' 6.
[12] שו"ע אדה"ז סי' תפט ס"ב, וראה בגליון הקודם ובהע' 15 שמ"מ נוהגות לספור ולברך. ולהמבואר בפנים הרי שלסיבה זו חשוב שיספרו כדי שלא ייאסרו במלאכה עד הבוקר.
[13] ראה משנ"ב סי' רלב סק"ט ובביאור הלכה שם ד"ה לבורסקי. סי' רלה סקי"ז. קובץ מבית לוי ח"א ע' נז. וראה בהמצויין בפסקי תשובות סו"ס תצג.
[14] דלא גרע משמש בית-הכנסת, ואף שיש שכתבו שאין הדבר מועיל גבי בדיקת חמץ, ונתלו בדיוק לשון אדה"ז בסו"ס תלא שצריך השומר גם להפסיקו מלימודו, מה שלא ניתן ע"י תזכורת בשעון מעורר או בפלאפון – מלבד מה שאינו מוכרח, הרי דין אכילה לפני ספירת העומר קל יותר, כמבואר בפנים. וראה בהרחבה פסקי תשובות סי' רלה סק"ח. וש"נ.
[15] בשו"ע אדה"ז סי' תלא סי"א ובקו"א סק"ב משמע ששומר מועיל רק כאשר התעסקותו היא בדבר מצוה, אולם בהכפר של הרבי גל' 11 ע' 6 כתב מו"ר הגה"ח הרב מרדכי שמואל אשכנזי ע"ה, שבשאר מצוות יש להקל גם בדברי הרשות, כפי שמשמע מפשטות לשון אדה"ז בסי' תפט שם לענין ספירת העומר.
[16] ראה שו"ע אדה"ז סי' תפט סי"ז, שב"מקום שנוהגין שהשמש קורא לספור ספירה כשמגיע זמנה, שאז אין לחוש שמא ימשוך בסעודתו". ומקורו במג"א שם סקי"א, אבל שם הדגיש שבמקומות אלו "אין להחמיר קודם זמנו", משמע שמשהגיע זמן הספירה – בשקיעת החמה, כבר לא יועיל היתר זה. וראה גם סי' תלא סי"א.
[17] ראה שו"ת אגרות משה או"ח ח"ד סי' צט כתב שיש להקל גם לאחר שהגיע זמן הספירה, וכך המנהג להקל. ע"ש.
[18] ראה שו"ת אגרות משה שם. שו"ת אז נדברו ח"ו סי' נב. ולהעיר מלבוש סי' רלב ס"ב. ומשו"ע אדה"ז סי' תלא ס"ט. וראה בהרחבה בירורי חיים (סגל) ח"ב סי' יב. ואכמ"ל.
[19] שו"ע אדה"ז סי' תפט ס"ד.
[20] ראה שו"ע אדה"ז סי' תפט סי"ט-כא.
[21] שם סי"א.
[22] שואלין ודורשין ע' 22. סידור רבינו הזקן עם ציונים מקורות והערות, ספירת העומר הע' 11.
