אכילה בלי מלאכה

מדוע חשוב ללמוד את הלכות בורר? היכן היתה מלאכת בורר במשכן? איזה איסורים נכללים באב המלאכה, מה הן תולדותיה ומה אסור רק מדרבנן? איזו בעייתיות יש בברירת המאכלים תוך כדי הסעודה? מהי הגדרת מלאכת בורר? האם יש הבדל בין ברירה ביד או בכלי? מה ההבדל בין ברירת פסולת מאוכל לברירת אוכל מפסולת? ומהו כלל הברזל ממנו למדים תנאי ההיתר והאיסור במלאכת בורר? * חלק ראשון מהלכות בורר – כללים והגדרות

הלכות מלאכת בורר הן מההלכות החשובות ביותר לידע אותן על בוריין, וכפי שהתריעו הפוסקים והזהירו ללמוד את הלכות שבת כולן, אשר מפאת ריבוי פרטיהן ושייכותן כמעט לכל מעשי האדם ביום השבת, אפשר חלילה להיכשל בהן מחמת חסרון הידיעה[1], ומלאכת בורר בפרט מצוי להיכשל בה, באשר כך דרכו של אדם באכילתו לברור בין הפסולת והאוכל או בין מאכל למשנהו, ובאם לא יידע ההלכה עלול הוא להיכשל בה בלי משים[2], ואדמו"ר הזקן קרא על זה[3]: "שגגת תלמוד עולה זדון"[4].

בהתאם לכך נשתדל במסגרת מדור זה לפרט את מלאכת בורר לכלליה ופרטיה הנצרכים לידיעת ההלכה למעשה, הלכה בטעמה, בעזהשי"ת.

כללים והגדרות

מקור המלאכה > מלאכת בורר היא אחת מל"ט אבות המלאכות שהיו במשכן ונאסרו מן התורה בשבת[5], שכן לצורך הכנת הצבע לצביעת היריעות היו צריכים לברור את הפסולת מן הסממנים[6].

האיסור מן התורה ומדרבנן > מצורת המלאכה במשכן אנו למדים גם על אופי איסור בורר שמן התורה הנלמד ממנה, אשר אב המלאכה הוא: א) כל הבורר פסולת מתוך אוכל בכל דרך שהיא, בין ביד ובין בכלי – עובר על מלאכת בורר מן התורה. ב) כל הבורר בכלי המיועד לברירה, גם אם בפועל הוא בורר את האוכל מתוך הפסולת – עובר על מלאכת בורר מן התורה[7].

ומתולדות המלאכה: א) אסור לברור אפילו אוכל מתוך פסולת בידו ללא כלי באם כוונתו לאכול את המאכל רק לאחר זמן[8]. ב) אסור לברור שני מיני מאכלים זה מזה באופן האסור[9] (כדלקמן), אף שהמין השני אינו ממש פסולת כפי שהיה במשכן[10].

חכמים הוסיפו וגזרו על פעולות נוספות שיש בהם משום איסור בורר, ומהם: א) הבורר באמצעות כלי שאינו מיועד לברירה, כגון בקנון או בתמחוי (וכפי שיתבאר במאמרים הבאים)[11], שאף שאינו אסור מן התורה – אסור הוא מדרבנן, גזירה שמא יברור בכלי המיועד לברירה[12]. ב) בברירה בין שני מאכלים, כאשר המין השני ראוי לאכילה רק ע"י הדחק, כגון הבורר עלי חסה מעופשים מתוך עלים טובים, אף שאינו פסולת גמור – אסור לברור את העלים המעופשים מתוך הטובים, מכיון שנראה כבורר פסולת מתוך אוכל, אלא יברור את העלים הטובים מתוך המעופשים, כבורר אוכל מתוך הפסולת[13].    

הגדרת המלאכה האסורה > כאמור, ההיתכנות להיכשל בהלכות בורר ללא ידיעתן היא מאוד גבוהה, כיון שבדרך אכילתו הרגילה של אדם מצוי הוא שיפריד בין אוכל לפסולת וודאי שיפריד בין שני מיני מאכל וכדו' וכן על פרטים נוספים הנחשבים לברירה אסורה שיתבארו להלן, אולם עובדה זו היא גם המבקשת להגדיר באופן ברור את האיסור שבברירה, שהרי לא נתכוונה תורה לצוות על האדם לאכול את המאכל יחד עם הפסולת המעורבת בו, אלא שההפרדה הנעשית בלאו הכי לצורך האכילה תיעשה באופן המותר;

"דרך אכילה ולא "דרך מלאכה" > ומכאן בא הכלל הגדול בהלכות בורר: כל עוד ההפרדה בין הפסולת לאוכל נעשית בדרך האכילה המתבקשת – אין כאן כל מלאכה והיא מותרת, האיסור הוא רק כאשר ההפרדה נעשית בכלי מיוחד או שהיא נעשית בדרך מכוונת של הפרדת הפסולת דוקא מן האוכל (כנ"ל באבות המלאכה), הרי שבהפרדה זו "אין זו דרך אכילה אלא תיקון האוכל, שיהא ראוי למאכל", וממילא יש כאן דרך מלאכה, ואף "מלאכה גמורה"[14].

אוכל מתוך פסולת, ביד ומיד > שלושה תנאים צריכים להתקיים כדי שהברירה תיחשב כדרך אכילה ולא כדרך מלאכה:

א) אוכל מתוך פסולת – שיקח את האוכל ולא את הפסולת, שרק כך היא דרך אכילה, שלוקח את המאכל ממקומו ואוכלו, אבל אם יקח את הפסולת מתוך האוכל, הרי זו דרך מלאכה, שכן פעולה זו אינה פעולת אכילה אלא פעולת הכנה ותיקון של המאכל, שיהיה ראוי לאכילה[15].

ב) ביד ולא בכלי – שהפרדת האוכל מן הפסולת תיעשה ביד, כדרך האוכלים, ולא באמצעות כלי ברירה, גם אם אינו מיועד לברירה, כנ"ל[16], שזו דרך מלאכה ותיקון המאכל, המכינה את האכילה ואינה חלק ממנה[17].

ג) לאלתר – שהפרדת הפסולת או ההפרדה בין מיני המאכלים תיעשה בסמוך לסעודה, שאז ניכר שהוא חלק וצורך האכילה המיידית, גם האכילה בפועל בתו הסעודה תיעשה בעוד משך זמן, אבל אם בורר זמן רב לפני אכילתו, הרי זו דרך מלאכה ותיקון המאכלים ולא דרך האכילה[18].

"דרך אכילה" המותרת בתנאים האמורים היא רק כאשר כל שלושת התנאים מתקיימים, שרק אז מובן שהאדם עוסק בהכנת אכילתו, אולם כשחסר תנאי אחד, הרי זה כמי שעוסק במלאכת בורר האסורה מהתורה.

ולכן, הבורר פסולת מתוך אוכל, כיון שמדובר בפעולה הנחשבת למלאכה – היא אסורה בכל אופן, גם כאשר היא נעשית בידו האחת וגם כשהיא נעשית בסמוך לאכילה ממש (תנאי ב' וג' ללא תנאי א')[19]. וכן אם יברור אוכל מתוך פסולת ובידו, אך יעשה זאת זמן רב קודם הסעודה (תנאי א' וב' ללא תנאי ג') – הדבר נחשב למלאכה האסורה[20], או אם יברור אוכל מתוך פסולת אפילו בסמוך לסעודה אלא שעושה זאת באמצעות כלי המתאים לברירה – הדבר אסור[21].

[1] ראה תניא אגרת הקודש סו"ס כג. הקדמת המשנ"ב להל' שבת.

[2] משנ"ב שם.

[3] שם, ודברים אלו עצמם צריכים תלמוד. והארכתי בזה במק"א ואכמ"ל.

[4] אבות פ"ד מי"ג.

[5] שבת עג, א במשנה. רמב"ם הל' שבת פ"ז ה"א.

[6] ראה רש"י שם ד"ה האופה. שביתת השבת, מלאכת בורר ס"א. וראה גם לבוש ס"א.

[7] ראה שו"ע אדה"ז סי' שיט ס"א.

[8] שם ס"ב.

[9] שם ס"ד.

[10] ראה אגלי טל מלאכת בורר ס"ב.

[11] וכפי שיתבאר בשבועות הקרובים אי"ה.

[12] שו"ע אדה"ז שם ס"א.

[13] שם ס"ד.

[14] ראה שם ס"א.

[15] שם, ובתוספת המבואר בחידושי הר"מ קזיס שהביאו בשבת כהלכה פי"ב הע' א. ע"ש.

[16] אבל ברירה בידיו באמצעות כלי, כגון ע"י כף או מזלג וכיו"ב – אינה נחשבת לברירה בכלי אלא לברירה ביד, וכפי שיתבאר אי"ה.

[17] שו"ע אדה"ז שם.

[18] שם ס"ג.

[19] שם ס"א.

[20] שם ס"ב.

[21] שם ס"א.